כשפגשתי את איציק, התברר לי שהאיש  WORKOLIK [מכור לעבודה].

העסק שלו עובד 24 שעות ביממה במשמרות

(אם הייתה אפשרות – היה עובד 25 שעות)

כל המשפחה עובדת אתו: אשתו, שתי הבנות והבן.

בבית, בחדר השינה שלו ניצבת טלוויזיה.

לא. הוא לא מבזבז זמן על סרטים. חס וחלילה.

יש לו מצלמות בעסק. כשהוא קם באמצע הלילה ‒

הוא חייב לראות מה קורה בעסק.

אשתו אומרת, שהם תמיד שלישייה במיטה: הוא, היא והעסק.

הטענה המרכזית של המשפחה:

"יש לנו עבד בבית. לא בעל, לא אבא, לא סבא…"

שאלתי את איציק: "מתי אתה בדרך כלל אוכל ארוחת צהרים?"

"מתי שיוצא. בארבע חמש… לפעמים בכלל לא."

שאלתי: "מתי אתה מסיים את העבודה?"

כתשובה קיבלתי חיוך מתנצל,

והתשובה: "מתי שהעבודה נגמרת…"

המחירים שאיציק משלם גבוהים מאוד:

איציק גדל ללא אבא וחשובה לו המשפחתיות

רק ש…אין לו זמן למשפחה.

נכדים זה פעם בשבוע למרות שגרים מאוד צמודים

גם הבריאות לא משהו; לחץ דם גבוה, קצת סוכר.

אחת הפעולות הראשונות שעשיתי במיידי,

הלכתי למסעדה ליד המפעל

הזמנתי שש ארוחות של TAKEAWY

התייצבתי במפעל בשעה 13.00 והודעתי לכולם:

"כעת יש הפסקה! גם אם העולם מתהפך!

כולנו(המשפחה ואני) יושבים לאכול."

איציק החוויר, כולם התיישבו חוץ ממנו.

לקח כמה דקות עד שגם הוא התיישב.

הטלפון צלצל – עניתי והתנצלתי,

"כרגע אנחנו עסוקים. נחזור אליך תוך עשרים דקות".

איציק היה המום.

פתאום הוא ראה שזה אפשרי.

מאז ועד היום, במהלך תשע השנים האחרונות

איציק והמשפחה אוכלים כל יום ארוחת צהרים בשעה 13.00.

הוא הבין שהוא צריך להחליט מתי העבודה נגמרת ולעשות הפרדה,

והוא מסיים את עבודתו בשעה 17.00

וחוזר הביתה.

הוא הפך להיות בעל, אבא וסבא גאה.(וגם גנן גאה בגינה שלו).

בשנים הללו גם העסק גדל צמח והתפתח;

כי היה לו זמן לחשוב על פיתוח העסק והצלחתו.

תזכרו : מקסימום זה יכול להצליח לכם!

רוצים גם אתם עוד פרטים ? רוצים לדעת איך זה עובד ?  תתקשרו !