• "אתה אוהב אותי?", . . . "את אוהבת אותי?"
•   איך מודדים אהבה? יש מדד לאהבה?
•   ואיך מודדים איכפתיות? ואחריות? והצלחה? אפשר בכלל למדוד כאלה דברים ?

כל המילים הללו הן מילות ערך, מילים של רגשות והרגשות, תחושות,

ולכן כל אחד מסתכל עליהן בצורה אישית, אובייקטיבית,

ומייחס למילים הללו, מידתיות שונה, מהצד האישי שלו. מנקודת מבט שלו.

למשל:

כאשר עובד מגיע לבקש העלאה בשכר, ואומר לו הבוס: "אתה לא אחראי"

קופץ העובד אומר : "אני סופר אחראי" –

מיד נוצרת אי הבנה, יש תסכול , ונוצר קצר תקשורתי,

כי כל אחד תופס אחרת את מידת האחריות

כל אחד מנקודת המבט שלו. ומי באמת צודק?

דוגמה נוספת: כשבעל אומר לאישתו (או להיפך) : את לא אוהבת אותי"

ואישתו אומרת לו : " אני? אני מאוד אוהבת אותך. זה אתה שלא מתייחס אלי" –

גם שם נוצר כעס, זעם, "תקצורת" ולא תקשורת,

כי כל אחד תופס את המונח "אהבה" בצורה שונה

אז מי שם צודק?

אמר ארכימדס: " תנו לי נקודת משען ואני מזיז את העולם…"

גם במערכות היחסים שלנו: בעבודה, בזוגיות, בהורות, במשפחה –

אנחנו צריכים נקודת משען , זו אותה נקודת התייחסות משותפת ,

נקודה כזו שלא מונעת מתוך רגשות, תחושות , הרגשות.

אנחנו צריכים A Common Reference Point

מדד משותף, אחיד, זהה. ממשי. פיזי.

אי אפשר להשוות קילו עגבניות לקילו מלפפונים

רוצים לדבר על מלפפונים – תשוו מלפפונים !

רוצים לדבר על עגבניות – תשוו עגבניות !

ולכן כשאנחנו רוצים לדבר על מילות שהן ערכיות , מופשטות משהו,

(אהבה, דייקנות, אומץ, נחישות, אדיבות, נוחות, הבנה…..)

נשאל מיד, ובמקביל – "איך זה בא לידי ביטוי ממשי, עובדתי"?

או –"תראה/י לי דוגמה ממשית למה את/ה מתכוון/ת"

להפוך את המילה הערכית והמופשטת , למשהו ממשי, פיזי, עובדתי

ואז אפשר לנהל שיחה שוות קנה מידה, שוות מדד.

חשוב לשים לב: זה נכון בעבודה ,בבית, ברחוב ובכל מקום בו יש אנשים.

• תזכרו : מקסימום זה יכול להצליח גם לכם!
• רוצים גם אתם עוד פרטים ? רוצים לדעת איך זה עובד ? תתקשרו !