העסק גדל לאט לאט, צריך עוד עובדים,

ואז מתחיל מסע   ארוך ומתיש ( "מסע כומתה"):
לסגנן מודעה
למיין קורות חיים
לנהל שיחת טלפון מקדימה וממיינת
להזמין לראיונות
לראיין
להתלבט
מבחן גרפולוגיה
שיחות עם ממליצים
תנאי העסקה
חוזה…………………………… אוףףףף

טוב. התחלנו לעבוד. תודה לאל
ואז מתחילה ההכשרה
והחפיפה
וההתאמות
ויש לעובד "100 ימי חסד" בהם הוא עושה טעויות
ופתאום ביום שמש בהיר וצח – העובד מודיע כי הוא עוזב…..
הוא פשוט הולך.
ואנחנו מאוכזבים.

מאוד מ.א.ו.כ.ז.ב.י.ם. כועסים. מלאים בטענות
וגם המון שאלות:
למה?
מה קרה?
איפה טעינו?
איפה לא היינו בסדר?
אולי הוא סתם חמדן?
אולי בחרנו לא טוב והוא לא עומד בלחץ?
אולי סביבת העבודה?
? ? ? ? ? ? ?
כשתהליך כזה קרה שוב ושוב אצל עומר ומעיין – הם קראו לי.
נפגשנו לארבע "פגישות פיצוח" מוחות לנושא שכזה
יצרתי להם שיקוף של מה קרה, ומה קורה ממש כעת בחברה שלהם.
הם קיבלו תובנות וכלים יישומיים והמון טיפים להמשך הדרך
כיום העובדים שם ותיקים וכולם מרוצים.

גם אתם מכירים את התופעה? גם לכם כואב?